ששון נ' שירביט חב' לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

התובעת, ילידת 11.3.1986, נפגעה בתאונת דרכים ביום 23.12.07. אין מחלוקת בין הצדדים על כי מוטלת על הנתבעים החובה לפצות את התובעת בגין נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונה, בהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975. מחלוקתם אינה אלא בעניין שיעור הפיצוי לו זכאית התובעת.

המומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה, ד"ר יורם ליטוין, מצא בבדיקה הקלינית הגבלה קלה מאוד בתנועות היישור והכיפוף של הצוואר ולא מצא כל מגבלה נוספת. בצילום הרנטגן נמצא ממצא של ביטול הלורדוזיס הפיזיולוגית, והמומחה הבהיר שיש בממצא רנטגני זה כדי לתמוך בתלונות התובעת בנוגע לכאבי הצוואר. התובעת התלוננה בפני המומחה גם בדבר כאבי גב, אלא שהמומחה שלל את הקשר הסיבתי בין כאבים אלה ובין התאונה בשל פרק הזמן שחלף מאז התאונה ועד לתלונה הראשונה הנוגעת לכאבים אלה. על יסוד הממצאים המזעריים של מגבלת התנועה והממצא הרנטגני קבע המומחה לתובעת נכות בשיעור 3% תוך שהוא מפעיל באופן חלקי את סעיף 37(5)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956. המומחה הבהיר שבגין המגבלה בכיפוף וביישור יש לקבוע נכות בשיעור 1% לכל אחת מהן, וכן נכות בשיעור 1% בשל ביטול הלורדוזיס.

מהתיעוד הרפואי שהוצג בפני בית המשפט (נ/2) ניתן להתרשם ממספר הפניות הלא רב של התובעת לרופאיה, אך גם מהתלונות החוזרות על כאבים שנראה שהמומחה מצא שיש להם תימוכין מבחינת אנטומית. לעניין זה נודעת משמעות בנוגע לפיצוי בגין הנזק הלא ממוני, ובנסיבות אלה ועל יסוד העולה מהתיעוד הרפואי והאמור בחווה"ד הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש לפצות את התובעת בסכום של 14,000 ₪ בגין הנזק הלא ממוני.

עיקר מחלוקתם של הצדדים בעניין הפיצוי שיש לפסוק לתובעת בגין הגריעה מכושר ההשתכרות. אין מחלוקת כי מאז התאונה ועד היום לא נפגע שכרה של התובעת. התובעת, שהיא בעלת תעודת הוראה מאז סיימה את לימודיה התיכוניים, ועבדה במסגרת חינוך מיוחד עובר לתאונה, השתכרה שכר נמוך למדי במרוצת השנים שעד לתאונה ומאז התאונה ועד היום. עם זאת, החלה התובעת בלימודי חשבונאות במכללת קריית אונו, ומהאמור בת/4 ניכר שהיא עושה חיל בלימודיה. הצדדים טענו לעניין בסיס השכר שיש להניח שהתובעת תזכה להגיע אליו במרוצת שנות חייה, כאשר זה טוען בכה וזה טוען בכה. על פני הדברים אין כל עילה של ממש להתערב בכלל הרחב החל בעניינם של צעירים שנפגעו בתאונה בתחילת דרכם התעסוקתית בחיים, ואין כל סיבה שלא להחיל בעניינה של התובעת את השכר הממוצע במשק בתור השכר המשמש בסיס לחישובים, ככל שיש מקום לבצע חישובים מעין אלה (לענין זה ראו בהרחבה ע"א 10064/02 מגדל נ' רים אבו חנא , פד ס(3) 13 (2005)). מכל מקום, כפי שיובהר להלן אין לעניין זה משמעות קרדינאלית. אף לו היה מקום להניח שהתובעת תעבוד בתחום ראיית החשבון, ותשתכר שכר העולה על הממוצע במשק, הרי שלנוכח שיעור הנכות הזניח שנקבע לה לא נראה שהיא הייתה חווה מגבלה כלשהי בעבודתה. דומה כי דווקא דבקות בנתונים הבסיסיים, המניחים שבפני התובעת קשת נרחבת ביותר של תעסוקות אפשריות, הייתה מביאה למסקנה תיאורטית לפיה לנכות קיימת השפעה כלשהי.

אומנם אין חולק ששיעור הנכות הרפואית הוא יסוד חשוב בהערכת הנכות התפקודית, כפי שטען ב"כ התובעת בהתבסס על ע"א 3049/93 גרוגיסיאן נ' רמזי, פד נב(2) 792 (1995). עם זאת, אין פירושו של דבר שבכל מקרה ובכל עניין קיימת זהות בין השניים, ובוודאי שאין יחס ישיר בין הנכות התפקודית ובין הגריעה מכושר ההשתכרות (ראו לאחרונה ע"א 8799/08 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פלוני, מיום 21.3.11 בפסקה 34 לפסק הדין). הדברים הם קל וחומר לנוכח הקביעה הידועה בע"א 286/89 קז נ' הפול , מיום 22.5.91, שם נפסק סכום של 15,000 ₪ (60,000 ₪ נכון להיום) לאדם שסבל מנכות בשיעור 19% והשתכר שכר העולה על שילוש השכר הממוצע במשק, מתוך מתן משקל לטיב עבודתו ולאפשרות שנכות צווארית מעין זו תשפיע על עבודה משרדית מול מחשב. כאמור, במקרה דנא מדובר בנכות בשיעור 3% בלבד, שאף אינה באה בשעריה של אותה נכות נמוכה הנזכרת בספרו של המלומד קציר ככזו שאינה מזכה באופן שגרתי בפיצוי בגין הגריעה מכושר ההשתכרות.

על רקע כל אלה, ובהינתן שנות העבודה הארוכות העומדות בפני התובעת מחד, ושיעור הנכות הזניח מאידך, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש לפסוק לתובעת פיצוי גלובאלי בסכום של 15,000 ₪ בגין גריעה אפשרית מכושר ההשתכרות. התובעת זכאית לפיצוי בסכום של 100 ₪ בגין ההוצאות המגובות בקבלות ולהחזר עבור הסכום ששילמה למד"א. בעניין אחרון זה, אם יתברר שהסכום שולם ע"י חברת הביטוח, תסדיר חברת הביטוח את העניין ישירות מול מד"א. מכל מקום, לא ניתן להסכין עם מצב בו תמצא התובעת בחסרון כיס, כאשר נראה שבנסיבות העניין הדרישה המקורית לתשלום כלל לא נמסרה לידיה.

על הסכום שיתקבל יתוסף שכ"ט עו"ד בשיעור 15.08% והאגרה. הסכום ישולם עד ליום 24.8.11 שאם לא כן הוא ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן והודעה היום י"ב תמוז תשע"א, 14/07/2011 במעמד הנוכחים.

רם וינוגרד, שופט

הוקלד על ידי: נעמי שמואל התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: